אף אחד לא מצפה לאינקויזיציה הספרדית. (חוץ מהקרן החדשה)

"אף אחד לא מצפה לאינקויזיציה הספרדית" הוא שמו של מערכון משעשע של חבורת מונטי פייטון הבריטית. מסתבר שיש מי שדווקא כן מצפה לאינקוויזיציה הספרדית. בקרן החדשה לישראל יש מי שחושב שהצעת התיקון הממשלתית לחוק האזרחות שתחייב את המתאזרחים להשבע אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - דווקא כן תביא לכאן את האינקויזיציה הספרדית ומכשירי העינוים שלה. ש"יהודי" אינו לאום אלא רק דת  ולכן אפשר להשוות בין "מדינה יהודית" ו"מדינה נוצרית" ובין העינוים שעברו היהודים בספרד של ימי הביניים על ידי הקתולים ובין החוק החדש שמטרתו היא בסך הכל לחייב את המתאזרחים להשבע אמונים למטרותיה של מדינת ישראל כפי שנוסחו בהצהרת העצמאות. לכן, האחראים על דף הפייסבוק של הקרן "לא נסתום את הפה" החליטו להוסיף לשם את הכרזה הזאת, מעשה ידיו להתפאר של אחד בשם סני ארזי.

האמת היא שההשוואה ההזויה, המרושעת והמופרכת הזאת די משעשעת. בדרך כלל משווים אנשי הקרן את ישראל לגרמניה הנאצית. האם ההשוואה לאינקוויזיציה הספרדית מעידה על שיפור יחסה של הקרן למדינת ישראל? שיפטו בעצמכם. האמת היא שזה לא ממש קרדינלי (מן משחק מילים שכזה). בינתיים, אתם מוזמנים להנות מהמערכון המקורי של חבורת מונטי פייתון.

הם מפחדים : למה מתנגדת הקרן החדשה לחוק הנאמנות.

כשקראתי בפעם הראשונה על הגרסה הנוכחית של "חוק הנאמנות" אותו מתכוונת הממשלה להעביר בכנסת, אני מודה שלא הבנתי על מה כל המהומה. על פי החוק המוצע יחויב כל מתאזרח להצהיר נאמנות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מתאזרחים, במדינת ישראל, הם בדרך כלל עולים חדשים או אנשים שמגיעים אליה בזכות נישואין עם בן זוג ישראלי ופרט לקבוצות שוליים אנטישמיות זעירות שהגיעו עם העלייה מרוסיה, הרי אין ממש חשש לנאמנותן של אף אחת מהקבוצות לרעיון המדינה היהודית. אזרוחם של פלסטינים במסגרת "איחוד משפחות" הרי ממילא נמנע לפי הוראת שעה של הכנסת. על כן, תמהתי על העלאת החוק ותהיתי את נאמנותו של מי הוא אמור לוודא. גם אם יש כמה מתאזרחים שאינם נאמנים למדינה היהודית - האם לא יוכלו לשקר בעת קבלת האזרחות?

דווקא ההתנגדות העזה שעורר החוק בקרב אנשי השמאל הרדיקלי ובראשם כמובן "הקרן החדשה לישראל" ובפרט - ההסברים שהם נתנו להתנגדותם, הבהירו לי עד כמה החוק הזה חשוב - דווקא מכיוון שהוא חוק הצהרתי וסמלי ולא כזה שישנה סדרי בראשית. 

ראשון המתנגדים היה מנכ"ל הקרן, מר דניאל סוקאץ'. בקול קורא שפרסם המנכ"ל לידידי הקרן החדשה בארצות הברית , הוא הפציר בהם להתנגד לחוק ואף קרא להם לשלוח מכתבי התנגדות לראש הממשלה על מנת להפעיל עליו לחץ . הטיעון שהוא העלה להתנגדותו לחוק מעניין מאוד. "NO democracy requires a loyalty oath based on religious identity.  NO multicultural society can survive by insisting that ethnic minorities pledge fealty, not to the state in which they live, but to the majority culture "

ובעברית : "אף דמוקרטיה לא זקוקה לשבועת נאמנות המבוססת על זהות דתית. אף חברה רב תרבותית לא תשרוד על ידי התעקשות שהמיעוטים האתנים שבתוכה ישבעו אמונים - לא למדינה שבה הם חיים אלא לתרבות הרוב" 

מעניין, נכון? בחוק הנאמנות שאותו רוצה להעביר הממשלה אין שום אזכור לא לדת ולא לתרבות ובכל זאת סוקאץ' מכניס את האלמנטים האלה להצהרה שאותה הוא רוצה לגנות. מדוע? מהיכן לקח סוקאץ' את עניין הדת והתרבות? 

ובכן, התשובה לכך נעוצה במילים "מדינה יהודית", הנמצאות בהצהרה המוצעת. סוקאץ' מכיר בדיוק שתי הגדות למושג "יהודית" - האחת דתית והשניה תרבותית. הדת היהודית כוללת את עיקרי האמונה וההלכה. את התרבות היהודית קצת יותר קשה להגדיר - אבל נאמר שהיא כוללת את כלל היצירה התרבותית היהודית. למרות שההצהרה היא הצהרת נאמנות למדינה, סוקאץ' לא בוחר להכניס למילה יהודית את התוכן המתבקש - שהרי היהודים הם לא רק קבוצה בעלת דת משותפת, היהודים הם לא רק קבוצה בעלת תרבות משותפת . היהודים הם ל-א-ו-ם. מדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי ואת ההגדרה הפשוטה הזאת מבקש סוקאץ' למנוע. למנוע מהעם היהודי את זכותו הלאומית להגדרה עצמית.

וזאת בדיוק הסיבה שבגללה הצעת החוק הזאת כה חשובה. דווקא בגלל שהיא סמלית והצהרתית. הקרן החדשה לישראל כבר הבינה מזמן שמי ששולט בשיח הציבורי - יוכל לנווט את מדינת ישראל להיכן שיחפוץ, זאת הסיבה שבגללה היא משקיעה כל כך הרבה משאבים בארגונים כמו "עדאללה", "זוכרות" ואחרים המנסים לערער בנחישות ובהתמדה, באופן פיזי ובאופן מוסרי, את הבסיס שעליו נשענת מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. 

עצם העלאת נושא המדינה היהודית לדיון ובוודאי עיגון הלאום בחקיקה, שומט את הקרקע מתחת לטענות השמאל הרדיקלי לפיה בניגוד לפלסטינים, שלהם לשיטת אנשי הקרן זכות להגדרה עצמית, אין ליהודים דבר משותף זולת דת ותרבות ולכן אין להם זכות למדינת לאום, שהרי דת יהודית ואפילו תרבות יהודית אפשר לקיים גם בארצות הברית, מקום מושבו של המנכ"ל סוקאץ', לאום יהודי - ניתן לקיים רק בזכות הבעלות היהודית על ארץ ישראל. 

החשש הגדול של הקרן הוא שחקיקת "הנאמנות" תהווה פתח לחקיקה נוספת שתדגיש את זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל שבאה לידי ביטוי על ידי מדינת ישראל. הפחד של אנשי הקרן הוא שהציבור הישראלי יפנים שהוא לא רק קהילה יהודית כמו בברוקלין אלא לאום שיש לו את הזכות להגדרה עצמית. הפחד הזה, הוא התקווה הגדולה של רוב רובם של אזרחי ישראל. 

הטלוויזיה החברתית של הקרן החדשה : מחנות ריכוז בנגב והמלצות לרוצחי חיילים.

הטלוויזיה החברתית היא מיזם אינטרנטי של הקרן החדשה לישראל שנועד לתת לה ולארגוניה במה. הטלוויזיה החברתית משדרת מהדורת חדשות המדווחת על ארועים שונים בהם מעורבים זרועותיה של הקרן מנקודת מבט אנטי ציונית. כמו כן, מתראיינים למהדורה הרדיקלים המנהלים את ארגוני הקרן ומספרים באיזה פעולות אנטי ישראליות נקטו במהלך השבוע.

במהדורה האחרונה, שמספרה 63, הציג מגיש המהדורה, מעוז דגני, כתבה על מהגרי עבודה בלתי חוקיים ואמר את הדברים הבאים : "האם ישראל מתכננת לרכז 30 אלף פליטים מאפריקה במחנות ריכוז באזור באר שבע?" 



 

בתמונה : עצירים ממחנה ריכוז בוכנוואלד. 

במהדורה הקודמת של הטלוויזיה החברתית הוצג קטע מהרצאה בהנחייתו של עורך דין יוסי וולפסון, שהמליץ לפעילים אנרכיסטים כיצד לחמוק מאשמה במהלך חקירות משטרתיות. בין היתר, אמר את הדברים הבאים :

"מראים לכם סרטון וידיאו. בסרטון הוידיאו רואים אתכם עם גרזן מנפצים את הגולגולת של איש שייטת ורואים את הפנים שלכם והזיכרון שלכם תואם במאה אחוזים את מה שרואים בתמונה ואומרים: זה אתם בתמונה? אתם אומרים: איזה טעם יש לי להכחיש? לא רק אתם אומרים גם החוקר אומר: אין לך מה להכחיש, אתה רואה - יש לנו וידיאו. אז תחשבו שניה אם אין שום חשיבות אם אני מודה או לא מודה, אז למה הוא מתעקש שאני אודה? כנראה שיש לו משהו להוציא מזה אם הוא רוצה את זה. כנראה שלי לא כדאי. אבל קשה לנו להגיד לא וקשה לנו להגיד רגע, אולי הם לא רוצים להגיש את הוידיאו הזה, כי מי שצילם את הוידיאו הזה זה מישהו שהם לא רוצים לחשוף אותו, הם לא רוצים לחשוף את היכולת שלו, הם לא רוצים לחשוף את האופן שבו הוא צילם את הוידיאו, בעצם הודיאו הזה שמולי אין לו שום שימוש בו. יש להם שימוש בהודאה שלי אבל אין להם שימוש בוידיאו" 

נו? מה דעתכם? חלק מכם בוודאי סבורים שחבל על הזמן שאני משקיע במטורפים האלה החיים בשולי החברה. אלא שסיפורה של הטלוויזיה החברתית דווקא מוכיח שכשלא מטפלים בגידולי פרא, יש להם נטייה להשתלט על הערוגה. בקרוב תשודר מהדורה זו בערוץ 98 בכבלים ובלווין. אל תשכחו לספר לסבתא על תחילת השידורים, היא בוודאי תתעניין במה שיש לאנשי הקרן לספר על מחנות ריכוז. נכי צה"ל מוזמנים אף הם להנות מחווית הצפייה. אולי אפילו נזכה לראות על המרקע את הצעיר שיעשה ב"טלוויזיה החברתית" שירות לאומי.  



קרדיט : יהונתן דחוח הלוי "news1" .
 

נשים לשלום או שלום לנשים? פיצול במחנה הרדיקלי.

הברית האבסורדית 
האבסורד הפוליטי הגדול ביותר שאנו מכירים הוא שיתוף הפעולה בין השמאל הרדיקלי לאסלאם הקיצוני. בעיני עצמם אותם רדיקלים הם הרי אולטרא ליברליים. מאמינים גדולים בחופש הביטוי, בזכויות נשים, בזכויות הומוסקסואלים ובסיוע למיעוטים. חלקם אף מגדירים עצמם כדמוקרטים מושבעים. לכאורה, שיתוף הפעולה שלהם עם גורמי אסלאם קיצוני - מה שמכונה הברית האדומה ירוקה -  אינו מתקבל על הדעת.

 הצד הערבי של הברית
בארצות ערב ובכלל ארצות האסלאם, מעמד האישה הוא בכי רע.  מילת נשים היא עדיין נורמה שכיחה בארצות אלה. בסעודיה, למשל, נאנסת נלקחה לחקירה שבסיומה הואשמה גם היא במה שהתרחש. האישה הולקתה. אישה אחרת שבגדה בבעלה נידונה למוות. מטיפים מסבירים בערוצי שידור ציבוריים באיזה אופן יש להכות נשים וכיצד יש להסביר להן שזה לטובתן. המצב עגום.

מצב עגום עוד יותר הוא מצבם של ההומוסקסואלים. חיל הים המצרי פשט על אוניית שעשועים ששייטה לה מול חופי אלכסנדריה ועצרה את המסיבה שהתרחשה בה. הנימוק - הומוסקסואליות. כן, לפי החוק המצרי זו עבירה. אנשי האונייה הוכנסו לכלא. באיראן - היו סוקלים אותם על המעשה.

איראן היא גם מדינה בה מיעוטים מופלים באופן קבוע. לפי החוק באיראן, דמם של הבהאים מותר. מי שיהרוג בהאי יקבל עונש פחות בהרבה ממי שיהרוג מוסלמי. ועוד לא הזכרנו את הטבח בכורדים שבוצע בעיראק וסוריה, את הטבח בארמנים שביצעה טורקיה, את הרצח המאסיבי של פלסטינים במחנות הפליטים בירדן  ואת רדיפת הנוצרים ברשות הפלסטינית.

חופש העיתונות, אפילו לא קיים במדינות אלו. אפילו בירדן, הליברלית יחסית לעולם הערבי, פגיעה בכבוד בית המלוכה תגרור אחריה שלוש שנות מאסר. נסו להשמיץ את אסד בסוריה או את שליט תימן ולא תרוו רוב נחת מהתוצאה.

לאור כל אלה, קשה להאמין שאותה ברית בין שמאל רדיקלי למדינות ערב ולאסלאם בכלל מתקיימת. הרי שמאלנים קיצוניים צריכים לחצות תהום תרבותית עמוקה מאוד הפעורה בין תפיסת העולם שלהם לבין תפיסת העולם של התרבות הפרימיטיבית שאיתה הם ששים לשתף פעולה.

הצד הרדיקלי
מי שמצליחים לגשר על אותה תהום, הם כמובן ארגוני הקרן החדשה לישראל, המשתפים פעולה עם לאומנים ערבים ואנשי אסלאם קיצוני בכל הזדמנות. אחד הארגונים הללו הוא "קואליציית נשים לשלום", ארגון-גג של קבוצות פמיניסטיות לכאורה, שכבר ביום הראשון של מבצע "עופרת יצוקה" התערב לטובת מדינת החמאס בעזה בהאשימו את צה"ל בפשעי מלחמה תוך שימוש בביטוים כמו "שחיטה".

לאחרונה,  השתתפו ארגוני הקואליציה בהפגנות "נגד הכיבוש" במקומות כמו עיר דוד, שכונת שמעון הצדיק, בלעין , נעלין, אום סלמונה ועוד. במסגרת הפגנות אלה הוטרדו המפגינות מינית על ידי שותפיהן הפלסטינים למאבק. באחד המקרים, התרחש ניסיון לאונס. (דבר דומה קרה גם לפעילות הבינלאומיות של ארגון הטרור ism) כמו בפרשת יצחק לאור (המטרידן לכאורה מעיתון "הארץ") הושתקו מקרי האונס וההטרדה.

ההתנגשות
כשחלק מהבלוגרים הרדיקלים, לא יכלו לשאת עוד את הבושה הם פוצצו את  פרשת ההטרדות המיניות וניסיון האונס. מה שגרם לזעם רב בביצת הבלוגיאדה השמאלנית-רדיקלית.  הם כונו על ידי חבריהם -"משת"פים של הימין".  כשנשאלו המשתיקים, בינהם רכזת "נשים לשלום", מדוע לא פנו למשטרה הם השיבו שעדיף לסגור דברים כאלה בתוך הקהילה ובוודאי שאינם סומכים על המשטרה. עוד נשמעה הטענה כי המאבק לשחרור הפלסטינים קודם למאבק לשחרור האישה ושחינוך הפלסטינים לכבוד האישה אינו תפקידם "של הלבנים".

בפעם הראשונה זכו חלק מהרדיקלים (ובעיקר הרדיקליות) לראות איך ערכיהם מתנגשים עם ערכי התרבות הערבית גם במישור האישי ועל בשרם. חלקם נזכרו בערכיה המקוריים של התנועה הפמינסטית ודרשו להפסיק את המאבק המשותף עד שיתישרו המתפרעים הערביים עם הערכים המערביים של כבוד האישה, אבל רובם פטרו את הפגיעות המיניות כתוצר לוואי בלתי נמנע של מלחמה משותפת למען החלש וה"נכבש" ובחרו להעדיף את הכבוד הערבי.

מה בכל זאת משותף לשני המחנות הרדיקלים? חוסר היכולת להסיק מסקנות מהחוויה האישית לחוויה הלאומית. הרי אם הם יצליחו במאבקם מדינת ישראל תקרוס לטובת יישות ערבית-אסלאמית. יישות בה לא יהנו מזכויות הפרט מהן הם נהנים היום.

המסקנות 
התנועות הפמיניסטיות המאוגדות תחת הקרן החדשה לישראל אינן מטפלות באפליית נשים.  במקום לטפל באפלייה ספציפית - הן מנסות להסביר את העולם כולו באמצעות מחשבה "פמיניסטית". מחשבה, שלפיה כל ממסד הוא גברי ולכן יש להלחם בו וכבר לא חשוב אם הוא מועיל או מזיק לנשים הספציפיות שחיות תחתיו.

הממסד הציוני הוא דוגמא מצוינת - בסה"כ המוסדות שלו הם דמוקרטים והאפלייה נגד נשים המתרחשת בו אינה רבה מהאפלייה נגד נשים בעולם. אם מדינת ישראל תקרוס - תעלה במקומה האלטרנטיבה שהיא שלטון ערבי או אסלאמי או שילוב של שניהם. תחת שלטון שכזה יהיו הן הערביות ובוודאי היהודיות מדוכאות הרבה יותר ממה שהן היום - ובכל זאת הארגונים הפמיניסטיים של "הקרן החדשה לישראל". לא בוחרים לתקן את הממסד הציוני מבפנים אלא לגרום לקריסתו. זה נובע מתוך קו מחשבה לפיו הפלסטינים הם הנכבשים ולפיכך הפמיניסטיות מייחסות להן את הצד "הנשי" של הסכסוך, הצד שיש לתמוך בו .

מרגע שסומנה המטרה סביב החץ , מרגע שפלסטינים הוגדרו בתאוריה כאישה המופלה של המזה"ת, חייבים לסייע להם להשיג את "הזכויות" המגיעות להם ולהתנגד ליהודים הגברים שנמצאים איתם בסכסוך - העובדות כבר לא משנות, לא משנה שהנשים יפגעו מהעניין , משנה רק ההצמדות לתאוריה בכל מחיר.
 
חשוב להבין, שארגוני הקרן החדשה לישראל ברובם, הם ארגונים אנטי ציוניים. גם אם הם מתחזים לארגונים פמיניסטיים, זכויות נשים לא באמת מעניינות אותם. הם בסך הכל מסלפים תיאוריות פמיניסטיות על מנת לקדם את מטרותיהם הנלוזות ובכך גורמים נזק לא רק לרעיון הציוני אלא גם לרעיון הפמינסטי. בכך,משמשים אותם ארגונים ראש חץ של תרבות ברברית שאם ניתן לה לנצח אותנו תביא אותנו לתקופה היסטורית אפלה שלידה ימי הביניים יראו כמו הרנסנס.

ארגון הקרן "עיר עמים" התקנא בחבריו מבצלם והחליט להפיץ דו"ח שקרי משלו

פינוקיו? גם אתה רוצה להצטרף לקרן החדשה?

עיר עמים היא עמותה מבית הקרן החדשה לישראל שמתנגדת לבנייה יהודית בירושלים. כדי לסכל את מאמצי הארגון להחריב את הבנייה היהודית בירושלים, יצאו בלשכת ראש הממשלה בהבהרה לפיה כל תושבי ירושלים, יהודים וערבים, יכולים לבחור היכן להתגורר בבירה. ניתן להבין, מכך, איפוא, ש"עיר עמים" היא תנועה גזענית המבקשת לסכל בנייה יהודית בלבד ולא להפריד אוכלוסין בלבד.

כדי לסכל תפיסה זו, הפיצו ב"עיר עמים" דו"ח הקובע כי הערבים, תושבי מזרח העיר, אינם יכולים לבנות בית באדמות המנהל, לשיטת "עיר עמים" מכיוון שמרבית האדמות במערב ירושלים הן אדמות מנהל - מנועים ערביי העיר מלהתגורר בהן. "עיר עמים" הסתמכו על מסמכי החכירה הסטדנרטיים של מנהל מקרקעי ישראל. לפי מסמכים אלה - מי שאינו אזרח מדינת ישראל אכן מנוע מלרכוש את קרקע המנהל.

אם האחראי על הדו"ח של "עיר עמים" היה מרים לרגע את עיניו ממסמכי החכירה שהשיג ונוסע לגבעה הצרפתית, היה רואה שיש שם אכן תושבים ערביים. אם היה טורח לבדוק את המציאות היה ודאי מתפלא על כך מאוד. אולי אז היה נזכר כותב הדו"ח לבדוק את אתר האינטרנט של המנהל שבו כתוב מפורשות שאותן תקנות המופיעות על מסמך החכירה הישן שונו ב - 2008 ושמאז כל אזרח או תושב (לרבות ערבי ממזרח ירושלים) יכול לגור באדמות המנהל שבמערב ירושלים. 

מובן שגם עקיבא אלדר, עיתונאי "הארץ" מחזר את הדו"ח הזה בלי לטרוח ולבדוק אותו ובקרוב אנטישמים מרחבי העולם ישתמשו בו לביסוס טענותיהם על משטר האפרטהייד של ישראל. 

תודה לאתר "פרספקטיבה" (המומלץ) שמקבל את הקרדיט על הידיעה הזאת.

העתק והדבק - עמדות בצלם מופיעות כחדשות ב - ynet.

כולנו בעד עיתונות חופשית, עיתונות שנותנת במה להוגי דעות מכל רחבי הקשת הפוליטית. עיתונות שמציגה ידיעות מכל מקור אמין אפשרי - וכן, זה כולל את הקרן החדשה לישראל שחשוב שהציבור בישראל יכיר את פועלה על צדדיו השליליים (ויש הרבה כאלה) וצדדיו החיוביים (יש מעט, בכל זאת  צריך לגייס תרומות מיהודים טובים שלא ששים לתרום לעדאללה) .

אלא שיש דרך לפרסם ידיעות שכאלה. פרסום שיטתי של דברי הקרן החדשה, בשיטת "העתק והדבק" מאתריה, כתורה מסיני, ללא מתן אפשרות תגובה לגופים עליהם היא מעלילה עלילות (כמו צה"ל למשל, מדינת ישראל, סתם יהודים טובים, שכחתי מישהו?) ובלי הצלבת מקורות זו אינה עיתונות טובה אלא פראבדה מתוצרת כחול לבן.

וזה בדיוק מה שקורה בכתבה הבאה שמציגה את דו"ח בצלם לפיו צה"ל אינו מעמיד לדין חיילים שפגעו באזרחים ככתבו וכלשונו, ללא עמדות מנוגדות, ללא מתן אפשרות תגובה לצה"ל ובלי תזכורת חשובה שהארגון הזה - "בצלם" שמו, מתנמכי הקרן, נתפס משקר לא פעם כשהוא הופך מחבלים שנהרגו במהלך לחימה לסתם אזרחים חפים מפשע, מסתמך על מקורות פלסטינאים/חמאסיים מפוקפקים או מציג את ישראל כגרמניה הנאצית.

על מנת להוסיף חטא על פשע, מתווספת ל"ידיעה" המעוותת כותרת בומבסטית לפיה צה"ל לא מעמיד לדין חיילים שהרגו אזרחים. כאשר אפילו הדו"ח עצמו טוען שצה"ל מעמיד לדין חלק מהחיילים הנ"ל.

למען הסר ספק, עלי ואקד הוא שמו של הכתב ולא שמו של אחד ממקורות המידע של הדו"ח.

(ניתן להקליק על התמונה על מנת לקרוא את תחילת ה- "ידיעה", או לקרוא את כולה כאן)

קרדיט לאבישי עברי מלאטמה שהיה ראשון לפרסם את המכונה ב - ynet, "ידיעה".

האגודה לזכויות האזרח רוצה מזרח ירושלים נקי מיהודים.

ngo monitor, היא עמותה שממלאת חלל חשוב בציבוריות הישראלית. בשנים האחרונות קמו להן עשרות עמותות לא ממשלתיות שפועלות למען שינוי חברתי. עמותות אלה מרבות למתוח ביקורת על מדיניות הממשלה בתחומים שונים ולנסות להשפיע על מדיניותה.

ביקורת על פעולות הממשלה (והזרוע המבצעת בכלל) במטרה לשנות את מדיניותה הן פעילויות אזרחיות לגיטימיות ומועילות בכל מדינה דמוקרטית, ובווודאי בישראל, אלא שבניגוד לממשלה ממנה תובעות העמותות שקיפות, אחריות והעדר משוא פנים, אין שום גוף שיבדוק את פעילות  העמותות עצמן, את המימון שלהן ואת האינטרסים שלהן. גוף כזה הוא יותר מנחוץ לאור מציאות שבה עמותות אלה צוברות להן כוח והשפעה. למרבה הצער, עמותות ישראליות רבות, בעיקר כאלה השייכות לקרן החדשה לישראל, פועלות ממניעים זרים , בשירות מעצמות זרות ולפעמים אף מכוח השקפות אנטישמיות של המממנים שלהן.

בדיוק לשם כך הוקמה ngo מוניטור.  העמותה תובעת מהארגונים הלא ממשלתיים שקיפות, אחריות והוגנות ומרבה "לבקר את המבקרים". בתוך כך נחשפים לא פעם פרטים מכוערים על פעילות העמותות , ומעשים שעמותות אלה היו חפצות להסתיר או להסוות. דוגמא למעשה שכזה היא הדו"ח של ארגון "האגודה לזכויות האזרח" על "כשלון מדינת ישראל בהגנה על זכויות אדם במזרח ירושלים".

גם האגודה לזכויות האזרח היא מנתמכיה של הקרן והדו"ח שלה מהווה יצירת מופת של שנאת ישראל בעת החדשה במסווה של הומניזם וזכויות אדם. הרשיתי לעצמי לתרגם את ההערות שנכתבו על הדו"ח בידי ג'רלד שטיינברג ( העומד בראש ngo monitor), הערותי שלי יופיעו בכתב מודגש.

• הדו"ח מתבסס כמעט לחלוטין על עדויות פלסטיניות (יחד עם דו"ח משטרתי אחד או שניים וכמה כתבות מהמדיה הישראלית). אפילו לא אחת מהטענות המופיעות בדו"ח מאומתת על ידי מקור בלתי תלוי, העדויות "מעוצבות" באופן ברור כדי לקדם את המסקנה הפוליטית המתבקשת. (האם יעלה על הדעת להכין דו"ח על המתרחש בשטח בו מתגוררים יהודים וערבים, בתחום כה רגיש כמו זכויות אדם - וכל זה בלי להצליב עדויות ותחת זאת להסתפק בדרך בה מוצגת המציאות דרך עיניו של צד אחד בלבד- זה הפלסטיני שכידוע יש לו אינטרסים משלו? -העוקב)

• הפרסום הוא לחלוטין חד צדדי. ומחזק תמונה חד צדדית ואידאולוגית של תחושת קורבן פלסטינית. האגודה לזכויות האזרח אף מודה בכך בגלוי בהקדמתה לדו"ח - "בחרנו להתמקד ספציפית בתלונות של התושבים הפלסטינים בגלל היקף התופעות והשפעתן על חיי היום יום שלהן וגם כדי לאפשר לקהילה זו שקולה נשמע באופן נדיר בציבוריות הישראלית, להשמיע את תלונותיה. - (האם דו"ח המצהיר כי הוא מתמקד אך ורק בפגיעה בזכויות האדם הפלסטיני ומתעלם מפגיעה בזכויות האדם היהודי ראוי בכלל להקרא דו"ח זכויות אדם, או שההנחה היא שהיהודי איננו אדם ולכן אין בעייה לוגית עם כותרת הדו"ח? האם קהילת היהודים אינה ראויה אף היא להשמיע את קולה? האם לפגיעה בזכויות האדם שלה אין השפעה על חיי היום יום שלה? איזו מן קביעה זו? ואיך גוף שקובע זו יכול להקרא האגודה לזכויות האזרח? - העוקב)   

• הדו"ח, כמו רבים אחרים בירושלים, מוחק את ההקשרים הפוליטיים וההיסטוריה של הקונפליקט. בייחוד את ההרס המתמשך של הרובע היהודי העתיק בפלישה הירדנית של 1948, הטיהור האתני של האוכלוסיה היהודית ואירועים הקשורים לכך. 

• הדו"ח של האגודה לזכויות האזרח חוזר על טרמינולוגיה מגמתית שנעשה בה שימוש על ידי ארגונים פוליטיים כמו המחלקה הפלסטינאית לענייני מו"מ. למשל הביטוי "לייהד" מבטל את הקשר היהודי ההיסטורי האינטנסיבי לירושלים ורומז שעצם הנוכחות של יהודים היא זרה ובלתי מקובלת. השימוש בביטוי "לייהד", לפיכך, הוא ביטוי לאפלייה אנטי יהודית. בעוד שאין זה מפתיע שאש"ף ישתמש במושגים שכאלה, זה בלתי מוסרי שארגוני זכויות אדם ישתמשו בביטוי שתומך בהדרה על בסיס אתני.(  העמותות היהודיות שמו להן למטרה לחדש את היישוב היהודי בירושלים, רובן ככולן עושות זאת באזורים שבהן יש היסטוריה יהודית. האם אין זה מגוחך להתייחס ליהודים המתגוררים ברובע היהודי כ"מייהדי העיר" -העוקב )

•   בדו"ח מופיעות האשמות מעורפלות וכלליות בהתייחס למה שנקרא "כשלונות של הרשויות הישראליות". למשל, האגודה טוענת באופן שקרי שמאבטחים המועסקים במזרח ירושלים אינם מרוסנים על ידי הוראות עבודה ברורות. אך למעשה, כפי שצוין על ידי בכירים בממשל הישראלי בתגובתם לדו"ח "הפעולות מבוצעות תחת השגחה קפדנית"

• הדו"ח מתעלם מתוכנן של התגובות הישראליות והכחשותיה למספר האשמות.

• חלק מהפרטים המופיעים בדו"ח נאספו על ידי בצלם למרות שהדו"ח פורסם על ידי האגודה לזכויות האזרח .

• בסיום הדו"ח מופיעות תודות ל- "קרן החדשה לישראל", "במקום", "הועד נגד הריסת בתים", "הועד נגד עינוים","המוקד", "יש דין", "עיר עמים" ו"רבנים למען זכויות אדם". - זוהי הדגשה של שיתוף הפעולה בין גופים פוליטיים חד צדדים שכאלה הממומנים על ידי אירופה והקרן החדשה לישראל. 

לסיכום, עסקינן בעמותה למען זכויות אזרח שלא זו בלבד שדאגתה נתונה אך ורק לאזרח הפלסטיני, היא סבורה שלאזרח היהודי אין כלל זכויות אדם ובכלל זה הזכות לגור בירושלים שהיא מורשת אבותיו במשך 2000 שנות גלות.מכיוון שכך היא מקבלת אך ורק עדויות המגיעות מבני אדם (כלומר פלסטינים) וחוטאת בהצגה בלתי מבוססת של טענותיהם. לכל הקלחת הזו נוספים כמה שקרים , טרמינולוגיה גזענית והתעלמות מהרשויות הרלוונטיות. כל מה שנותר הוא להודות לכלל ארגוני הקרן החדשה לישראל, לתרגם את המאמר לאנגלית ולהבאיש את ריחינו בעולם והכל בשם זכויות האדם, הפלסטיני כמובן. 

קרדיט : ג'רלד שטיינברג ngo מוניטור