האגודה לזכויות האזרח רוצה מזרח ירושלים נקי מיהודים.

ngo monitor, היא עמותה שממלאת חלל חשוב בציבוריות הישראלית. בשנים האחרונות קמו להן עשרות עמותות לא ממשלתיות שפועלות למען שינוי חברתי. עמותות אלה מרבות למתוח ביקורת על מדיניות הממשלה בתחומים שונים ולנסות להשפיע על מדיניותה.

ביקורת על פעולות הממשלה (והזרוע המבצעת בכלל) במטרה לשנות את מדיניותה הן פעילויות אזרחיות לגיטימיות ומועילות בכל מדינה דמוקרטית, ובווודאי בישראל, אלא שבניגוד לממשלה ממנה תובעות העמותות שקיפות, אחריות והעדר משוא פנים, אין שום גוף שיבדוק את פעילות  העמותות עצמן, את המימון שלהן ואת האינטרסים שלהן. גוף כזה הוא יותר מנחוץ לאור מציאות שבה עמותות אלה צוברות להן כוח והשפעה. למרבה הצער, עמותות ישראליות רבות, בעיקר כאלה השייכות לקרן החדשה לישראל, פועלות ממניעים זרים , בשירות מעצמות זרות ולפעמים אף מכוח השקפות אנטישמיות של המממנים שלהן.

בדיוק לשם כך הוקמה ngo מוניטור.  העמותה תובעת מהארגונים הלא ממשלתיים שקיפות, אחריות והוגנות ומרבה "לבקר את המבקרים". בתוך כך נחשפים לא פעם פרטים מכוערים על פעילות העמותות , ומעשים שעמותות אלה היו חפצות להסתיר או להסוות. דוגמא למעשה שכזה היא הדו"ח של ארגון "האגודה לזכויות האזרח" על "כשלון מדינת ישראל בהגנה על זכויות אדם במזרח ירושלים".

גם האגודה לזכויות האזרח היא מנתמכיה של הקרן והדו"ח שלה מהווה יצירת מופת של שנאת ישראל בעת החדשה במסווה של הומניזם וזכויות אדם. הרשיתי לעצמי לתרגם את ההערות שנכתבו על הדו"ח בידי ג'רלד שטיינברג ( העומד בראש ngo monitor), הערותי שלי יופיעו בכתב מודגש.

• הדו"ח מתבסס כמעט לחלוטין על עדויות פלסטיניות (יחד עם דו"ח משטרתי אחד או שניים וכמה כתבות מהמדיה הישראלית). אפילו לא אחת מהטענות המופיעות בדו"ח מאומתת על ידי מקור בלתי תלוי, העדויות "מעוצבות" באופן ברור כדי לקדם את המסקנה הפוליטית המתבקשת. (האם יעלה על הדעת להכין דו"ח על המתרחש בשטח בו מתגוררים יהודים וערבים, בתחום כה רגיש כמו זכויות אדם - וכל זה בלי להצליב עדויות ותחת זאת להסתפק בדרך בה מוצגת המציאות דרך עיניו של צד אחד בלבד- זה הפלסטיני שכידוע יש לו אינטרסים משלו? -העוקב)

• הפרסום הוא לחלוטין חד צדדי. ומחזק תמונה חד צדדית ואידאולוגית של תחושת קורבן פלסטינית. האגודה לזכויות האזרח אף מודה בכך בגלוי בהקדמתה לדו"ח - "בחרנו להתמקד ספציפית בתלונות של התושבים הפלסטינים בגלל היקף התופעות והשפעתן על חיי היום יום שלהן וגם כדי לאפשר לקהילה זו שקולה נשמע באופן נדיר בציבוריות הישראלית, להשמיע את תלונותיה. - (האם דו"ח המצהיר כי הוא מתמקד אך ורק בפגיעה בזכויות האדם הפלסטיני ומתעלם מפגיעה בזכויות האדם היהודי ראוי בכלל להקרא דו"ח זכויות אדם, או שההנחה היא שהיהודי איננו אדם ולכן אין בעייה לוגית עם כותרת הדו"ח? האם קהילת היהודים אינה ראויה אף היא להשמיע את קולה? האם לפגיעה בזכויות האדם שלה אין השפעה על חיי היום יום שלה? איזו מן קביעה זו? ואיך גוף שקובע זו יכול להקרא האגודה לזכויות האזרח? - העוקב)   

• הדו"ח, כמו רבים אחרים בירושלים, מוחק את ההקשרים הפוליטיים וההיסטוריה של הקונפליקט. בייחוד את ההרס המתמשך של הרובע היהודי העתיק בפלישה הירדנית של 1948, הטיהור האתני של האוכלוסיה היהודית ואירועים הקשורים לכך. 

• הדו"ח של האגודה לזכויות האזרח חוזר על טרמינולוגיה מגמתית שנעשה בה שימוש על ידי ארגונים פוליטיים כמו המחלקה הפלסטינאית לענייני מו"מ. למשל הביטוי "לייהד" מבטל את הקשר היהודי ההיסטורי האינטנסיבי לירושלים ורומז שעצם הנוכחות של יהודים היא זרה ובלתי מקובלת. השימוש בביטוי "לייהד", לפיכך, הוא ביטוי לאפלייה אנטי יהודית. בעוד שאין זה מפתיע שאש"ף ישתמש במושגים שכאלה, זה בלתי מוסרי שארגוני זכויות אדם ישתמשו בביטוי שתומך בהדרה על בסיס אתני.(  העמותות היהודיות שמו להן למטרה לחדש את היישוב היהודי בירושלים, רובן ככולן עושות זאת באזורים שבהן יש היסטוריה יהודית. האם אין זה מגוחך להתייחס ליהודים המתגוררים ברובע היהודי כ"מייהדי העיר" -העוקב )

•   בדו"ח מופיעות האשמות מעורפלות וכלליות בהתייחס למה שנקרא "כשלונות של הרשויות הישראליות". למשל, האגודה טוענת באופן שקרי שמאבטחים המועסקים במזרח ירושלים אינם מרוסנים על ידי הוראות עבודה ברורות. אך למעשה, כפי שצוין על ידי בכירים בממשל הישראלי בתגובתם לדו"ח "הפעולות מבוצעות תחת השגחה קפדנית"

• הדו"ח מתעלם מתוכנן של התגובות הישראליות והכחשותיה למספר האשמות.

• חלק מהפרטים המופיעים בדו"ח נאספו על ידי בצלם למרות שהדו"ח פורסם על ידי האגודה לזכויות האזרח .

• בסיום הדו"ח מופיעות תודות ל- "קרן החדשה לישראל", "במקום", "הועד נגד הריסת בתים", "הועד נגד עינוים","המוקד", "יש דין", "עיר עמים" ו"רבנים למען זכויות אדם". - זוהי הדגשה של שיתוף הפעולה בין גופים פוליטיים חד צדדים שכאלה הממומנים על ידי אירופה והקרן החדשה לישראל. 

לסיכום, עסקינן בעמותה למען זכויות אזרח שלא זו בלבד שדאגתה נתונה אך ורק לאזרח הפלסטיני, היא סבורה שלאזרח היהודי אין כלל זכויות אדם ובכלל זה הזכות לגור בירושלים שהיא מורשת אבותיו במשך 2000 שנות גלות.מכיוון שכך היא מקבלת אך ורק עדויות המגיעות מבני אדם (כלומר פלסטינים) וחוטאת בהצגה בלתי מבוססת של טענותיהם. לכל הקלחת הזו נוספים כמה שקרים , טרמינולוגיה גזענית והתעלמות מהרשויות הרלוונטיות. כל מה שנותר הוא להודות לכלל ארגוני הקרן החדשה לישראל, לתרגם את המאמר לאנגלית ולהבאיש את ריחינו בעולם והכל בשם זכויות האדם, הפלסטיני כמובן. 

קרדיט : ג'רלד שטיינברג ngo מוניטור